מעין-ראפה באהבה

ביום העצמאות הקרוב יהיו בני הכפר גאים בהישגיהם ובמדינתם ובליבם תקווה כי לא ירחק היום ואחד מבני עין-ראפה יזכה להדליק משואה לתפארת מדינת ישראל


עין ראפה

ביום העצמאות הקרוב בין אלה שעולים לירושלים, במעלה שער הגיא יעברו על פני המשוריינים מתש"ח, אחדים אפילו ייזכרו באחד מבתיו של השיר "באב אלוואד", בקולה המרטיט של יפה ירקוני ז"ל: "יום אביב ורקפות תפרחנה, אודם כלנית בהר ובמורד, זה אשר ילך בדרך שהלכנו, אל ישכח אותנו, אותנו באב אלוואד".

עד מהרה, כשגומרים לטפס במעלה הראשון של כביש 1 ומיישרים קו אל האופק, נגלים לעין שלושת הכפרים הערביים (כפרי פרוזדור ירושלים): אבו-גוש, עין-נקובה ועין ראפה, האחרון הוא חבוי מהעין בוואדי הסמוך לכביש.

המרחב הגיאוגרפי הסובב את ישובי האיזור רווי בסיפורים מקראיים. "מבית אבינדב שבגבעה", בקרית יערים הסמוכה לאבו-גוש, הוביל דוד המלך את ארון הקודש לירושלים בתהלוכה מרשימה: "דוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתופים ובמנענעים ובצלצלים" (שמואל ב', ד). במרחק פסיעה מעין-ראפה שוכן קיבוץ צובה (בערבית: סובא), ממנו יצא אחד מגבורי דוד המלך, יגאל בן נתן מצובא. ערב קום המדינה מנה כפר עין-ראפה כ-50 נפשות (חמש משפחות) והוא היה מעין שכונת לוויין לכפר הגדול סובא שננטש ב-1948 ועל חורבותיו הוקם קיבוץ צובה.

השם "עין ראפה" ניתן בזכות אחד המעיינות שהתגלה בכפר הודות לכומר שהגיע מכנסיית סנט אנה בירושלים ובידיו מפה עתיקה וביקש מהכפריים לסייע לו בחפירות ארכאולוגיות. כשהגיעו החופרים לנקבת המעיין הם מצאו אבן חצויה מהתקופה הצלבנית ועליה חרוט חצי השם "ראפה", שסבורים שהוא חצי שם המלאך רפאל (RAFA-HEL ). את האבן, כנראה הציבו הצלבנים, שהתישבו בין היתר על אדמת הכפר וייחסו למי המעיין תכונות מרפא. מי המעיין המתוקים והאדמה הפורייה שבקרבתו, הייתה מקור פרנסתם של הכפריים, שעסקו שנים רבות בחקלאות. אמנם, בדימעה הם זרעו את אדמתם אך ברינה הם שבו וקצרו את יבוליהם, שאותם מכרו בירושלים. חשוב מכל, היו הפשטות, החיבה, החום והאהבה שהם פיזרו לכל הבא בפתח הכפר, שעד מהרה הפך למקור קסמו של היישוב. כהוכחה, תעיד מערכת היחסים יוצאת דופן שנרקמה מקום המדינה בין הישובים היהודים לתושבי עין-ראפה, ואף התפתח ביניהם יחס חיבה מיוחד על כך יעידו שכניהם היהודים. כיום, הכפר עין ראפה הוא אחד משני הכפרים הערביים בתחום שיפוטה של המועצה האיזורית מטה יהודה. בין ועד הכפר הנבחר ואגפי המועצה השונים יש שיתוף פעולה פורה, ומתקיימים יחסי אנוש מעולים ברמה האישית.

מפגש עמותת הידידות מטה יהודה בעין-ראפה

אין ספק שהכפר עבר שינוי בולט במשך השנים, גדל והתפתח, והיום הוא מונה כ-1200 תושבים. עבודת האדמה פינתה את מקומה לענף המסעדנות והתיירנות שמתחיל לצמוח אט אט, ומשתלב יפה עם הנופים המרהיבים. צעירי הכפר פנו גם לכיוון המקצועות החופשיים ומספר קטן אך לא מבוטל הם בעלי משרות ממשלתיות והיד עוד נטוייה. האם הגענו לחוף מבטחים....?! הניהול המוניציפאלי של הישוב עבר מהפך, ועד הישוב מאציל סמכויות לוועדות נוספות שמסייעות לו בניהול ענייני הישוב. בשנה האחרונה נבחרה ועדת חינוך בכפר שעושה מה שביכולתה למען חינוך איכותי והוגן לתושבים. העשייה החינוכית היא בראש מעייניהם של התושבים ואלה עושים מאמץ כדי להוציאה מהדשדוש בו הייתה שרויה. לאחרונה ובשיתוף פעולה עם ועד הישוב, מתקיימת סדרת מפגשי שיח בין תושבי האיזור במסגרת "צועדים ביחד לעתיד משותף".

כמו כן, בשנים האחרונות פועלת ועדה נוספת לענייני תוכנית המתאר, שתפקידה יחד עם המועצה וגורמי הממשלה השונים לפתור את הבעיות התכנוניות הכרוכות בתוכנית המתאר של הכפר ולהגיע למתווה האופטימלי.

ביום העצמאות הקרוב יהיו בני הכפר גאים בהישגיהם ובמדינתם, והם ימשיכו ביתר שאת להנחיל לילדיהם את הערכים של סובלנות, דו-קיום ואהבת הזולת כפי שעשו במשך השנים ולסובבים אותם ולבאים בשעריהם ובליבם תקווה כי לא ירחק היום ואחד מבני עין-ראפה יזכה להדליק משואה לתפארת מדינת ישראל.

 

ראיד ברהום

איש חינוך

עין-ראפה